גברים זה בשבילכם

אני וגיא רוצים לשתף אתכם בחלקים אישיים וחשופים מהזוגיות שלנו,

שיעורים כואבים וכל כך,

אבל כל כך חשובים שלימדו אותנו דברים יקרים מפז על זוגיות ועל מערכות יחסים בכלל

ולי יש מסר עבורכם באופן אישי.

חלקכם מכירים אותי יותר באופן אישי וחלקכם פחות

אז למי שלא יודע, בשנתיים וחצי האחרונות אני בזוגיות עם גיא

יצור עם לב עצום שהתגלה להיות הנשמה התאומה שלי

מאיפה הביטחון לקרוא לו נשמה תאומה?

כי אנחנו מלמדים אחד את השניה את השיעורים שהנשמות שלנו באו לכאן ללמוד.

וזה ממש לא לימודים שהם רק מהנים כן?

שיעורים נשמתיים יכולים להיות מאוד אכזריים, טראומתיים - אבל הם מובילים אותנו חזרה לאיחוד עם עצמנו, וזה שווה את הכל.

אז מה השיעור הנשמתי שגיא בא ללמד אותי?

הוא מלמד אותי אמון. לסמוך. להתמסר. להאמין בגבר שלי. ויש לזה כל כך הרבה ענפים של תכונות נקביות שלא הסכמתי לעצמי לטפח כי הייתי צריכה להגן על עצמי ולהיות יותר זכרית.

מה השיעור הנשמתי שאני מלמדת אותו?

אותנטיות, פגיעות, חיבור לפחד וכאב - ותקשורת אותנטית שלהם.

למי שלא יודע, יש לי פוסט טראומה מינית מורכבת מהילדות. הגבר שהיה אמור הכי להגן עלי, לאהוב אותי, לשמור על הלב ועל הגוף שליהוא זה שניצל, לקח, פגע, התעלל ועוד מילים קשות

לכן לסמוך על גבר שלצידי זה כמעט בלתי אפשרי עבורי

אני תמיד נשארת איזושהי ערנות מסוימת, גם אם אני לא מודעת אליה - המערכת שלי ON.

אז בורכתי בפרטנר לצידי שמעביר אותי שיעורים בנושא אמון

הוא האדם הכי אמין שהכרתי מצד אחד

לא משקר, מאוד ברור עם הגבולות שלו, אני כמעט ולא מקנאה גם כשהוא קרוב לנשים מהממות כי אני יודעת כמה הוא ישר מולי ומול הזוגיות שלנו. כמה היא חשובה לו, כמה להיות איתי כן זה חשוב לו...

אבל - וזה אבל גדול - יש לו דפוס התנהגות שמעורר בי חשד;

הוא הגיע לעולם הזה לאבא פוסט טראומתי (לבנון) והדרך שלו להתמודד עם האלימות וההתקפי זעם שהיו בבית, הייתה לקפוא מבפנים ומבחוץ ללבוש מסיכה שהוא חזק, מכיל ומתמודד. את האסטרטגיה הזו הוא פיתח עוד ועד הוא למד לעשות לעצמו כמה שיותר טוב

יוצא לרוץ לשחק כדורסל, ג׳ודו (כמה שיותר לשחרר את החשמל מהגוף)להקיף את עצמו בחברים, בחוויות, במלא מלא כיף

כמה שיותר להראות (וגם להרגיש) שהכל בסדר כדי להסתיר את הקושי מול החלקים הלא נעימים שבחיים.

איזו הגנה מעולה???

אבל מה שהוא לא ידע אז, שזו לא אסטרטגיה להתמודד אלא אסטרטגיה לעקוף.

הוא רק ברח מהתחושות הלא נעימות.

עקף וברח מהפחד, מהכאב, מהקושי ,מהתסכול, מהחרדה, מהכעס שהגיעו מהבית, הבהילו אותו כל כך, וסגרו לו את הלב בפניהם להרבה הרבה זמן.

האסטרטגיה הזו המשיכה לשמש אותו גם בחייו הבוגרים, וגם בזוגיות שלנו

המעקפים האלו, לאופטימיות, לקלילות לעשות לעצמו כל הזמן טוב, הניתוק שעבר מאחוריהם, זה שהוא לא ידע להרגיש את עצמו ברגעים האלה,

יצרה אצלי תחושה מאוד לא בטוחה

לא הצלחתי להרגיש אותו

הרגשתי שיש שם משו בצללים...לא הבנתי איפה הרגשות הלא נעימים שלו? איפה הכאב שלו?

איפה הכעס שלו? איפה הפחד שלו?

ובגלל הפוסט טראומה שלי, זה יצר אצלי תחושת סכנה אמיתית

נכנסתי לבונקר שלי, הרגשתי שאני לא יודעת מי הוא. שהוא לא מראה לי את כל כולו, תהיתי בתוכי ״מה הוא מסתיר? מה יש לו להסתיר ממני?

הוא מודע לזה שהוא מסתיר? או שהוא לא מודע? ומה יותר גרוע??״

ומהבונקר החשדן שלי, היה לו מאוד קשה להרגיש אותי גם.

מה היו התחושות שלו אתם שואלים? בהתחלה הייתה התנגדות.

הרי הוא מספר לעצמו את אותו סיפור כבר שנים

הוא חשב שזה קשור לחוסר אמון שיש לי. שזה קשור אך ורק לפצע שלי.

אבל בגלל שאני בעלת ניסיון עם האשמה כזו, ״שאני זו שלא בסדר״ (היא הייתה מאוד נוכחת בזוגיות הקודמת שלי ואחרי הפרידה עשיתי איתה עבודה מעולה),

אני יודעת כבר שזה לא אפשרי. אני כבר לא נופלת להאשמה עצמית.

אני כבר לא נופלת לקורבנות הזו ש״אני דפוקה״ והוא הנורמלי.

אני יודעת שזוגיות היא דו-סתרית. אין דבר כזה שרק אדם אחד אחראי למשהו.

ולמזלי גיא הצטרף להבנה הזו ממש מעט אחרי:

ששנינו יוצרים את זה.

ואני לקחתי אחריות מלאה על הפצע שלי, ובאמת ידעתי שזו רגישות שיש לי, שיכול להיות שלאחרת לא תהיה - אבל זה צורך שלי שאני לא רוצה להתפשר עליו, ביטחון.

אני חייבת לסמוך על הבן זוג שלי כדי להמשיך להיות איתו

אני חייבת לבטוח בו כדי להתמסר אליו

וכך גם אמרתי לגיא״אני כל כך מעריכה את המנגנון הגנה שלך שבצורה כל כך חכמה יצר לך אסטרטגיה לשרוד בילדות המאוד לא פשוטה שלך. ואין שום דבר לא בסדר במי שאתה. בכלל.אבל אני, הפצעים והצרכים שלי לא יכולים לנוח ולהרפות כשהדפוס הזה מגיע - ואני צריכה שתתבונן בו, תכיר בו ותיקח עליו אחריות.

כששלושת הדברים האלו יקרו, אני אהיה הרבה יותר פנויה להחזיק, לאהוב, להכיל ולתמוך בך ובתהליך שלך.״

מזלנו, ששנינו זוג שרוצה להתפתח ולהגיע כמה שיותר עמוק אל המהות והאמת

וגם שמאוד מעריך עבודה התפתחותית, טיפול, ומרחבים טרנספורמטיביים

אז לקחנו את התחושות שלנו לכל אלו ועשינו איתם עבודת התבוננות, אפשר להגיד יוצאת דופן.

והנה זה קורה.

אני הצלחתי להתרכך ולצאת מהמגננה שלי,

אני מבטאת יותר את הצרכים שלי - בבהירות ולא מתוך התגוננות והאשמה.

הוא הצליח לפתוח את הלב שלו, ולראות שיש שם כל כך הרבה כאב ופחד וכעס

שמעולם לא קיבלו מקום.

שמעולם לא קיבלו הכרה.שמעולם לא קיבלו אהבה.

והוא עשה ועושה עבודה מעוררת השתאות עם המידע החדש שהגיע אליו,

לתודעה לגוף ללב ולרוח שלו.

הוא נוגע באמת שלו. והוא נשאר שם, באהבה, עם עצמו.

הוא לא ישר מדלג לגרום לעצמו להרגיש טוב.

הוא לא ישר עוקף להוכיח את עצמו מול הסביבה כדי שהוא ירגיש בטוח ע״י זה שיש אנשים שאוהבים אותו.

הוא נשאר עם עצמו ביציבות, בפחד. בכאב. ובכך הוא מאפשר לעצמו לסמוך על עצמו.

שהוא שם עבור עצמו. שהוא לא בורח יותר.

וככה, אני מאמינה לו. אני רואה אותו. באמת שלו. וזה כל כך פאקינג מרגש עבורי.

ככה אני מצליחה לסמוך עליו.

שהוא שם עבור עצמו קודם כל אז אני יכולה לסמוך עליו שהוא יהיה עבורי גם.

כי אם הוא לא יכול להיות עבור עצמו איך הוא יהיה עבורי?

אם הוא לא יכול לאהוב את הפחד שלו, איך הוא יאהב את הפחד שלי?

ובמקביל אני מולו, לומדת לסמוך עליו לעבור את התהליך הזה מבלי שאני אתערב לו.

מתרגלת סבלנות, אמונה, אורח רוח.

ואני מול עצמי ממשיכה לתרגל רכות, לראות את עצמי, להבין אותי ולדבר את הצרכים שלי ביושר, ככה, הוא מבין אותי ואת הגבולות שלי, והצרכים שלי הופכים לרפואה עבורו.

אני גדלה לאהוב אותו ולראות אותו כגבר בטוח. כמלך. כזה שאני גאה לעמוד לצידו

הגוף שלי הרבה יותר נינוח איתו, המיניות שלנו מעמיקה, האינטימיות שלנו מתרחבת, הזוגיות שלנו מתחזקת.

הכל מרגיש הרבה יותר מושרש באדמה.

אני כל כך סקרנית לדעת לאן המסע שלנו ימשיך להעמיק

אבל בינתיים זה פאקינג מרפא

למה אני משתפת אתכם בזה?

קודם כל, יש בי קריאה להגיד לכם

גברים יקרים, אנחנו צריכות את האותנטיות שלכם.

אנחנו צריכות שתביאו עוד ממנה החוצה

אנחנו צריכות לראות אתכם בצורתכם הגולמית, הפגיעה והחשופה

אנחנו חייבות את זה. לא רוצות, אלא חייבות כדי לסמוך עליכן.

זה לא הופך אתכם לחלשים, להפך.

זה מראה על עוצמה אינסופית. להרגיש כאב זה מאוד לא קל. ולהפגין אותו זה בכלל מאתגר.

כמובן שהמסע ליצור בתוככם ביטחון להכיר ולפגוש את הרגשות שלכם, הוא יהיה הקרקע שתאפשר לאמת שלכם להגיע. אז בבקשה, תשקלו לצאת אליו.

השינוי הכי גדול שנוכל לעשות בעולם הזה הוא לעבוד על עצמנו.

ואם אתם שואלים איך - זוהי הסיבה השניה שאני משתפת אתכם, אני רוצה להזמין אתכם להצטרף לתנועה הזו שאנחנו באופן אישי נעים בה, וגם באופן מקצועי, הגשמתי, מעבירים את הידע שלנו, את הכלים שעוזרים לנו, את התובנות שלנו לכל מי שרוצה לצעוד איתנו את הדרך לעבר אמון, פגיעות, אותנטיות, אהבה עצמית, זוגיות בריאה, ביטחון וחופש פנימי.

תרצו להתחיל את המסע הזה יחד איתנו?

תבדקו מתי המסע הבא שאני וגיא מעבירים

והצטרפו אלינו

 לקבלת הניוזלטר אליכם למייל - הירשמו כאן