התחלתי את ״רואות דרך״ אחרי פרידה מזוגיות רעילה,מתוסכלת מאוד מאוד על לופ חוזר עם גברים ואחרי המון עבודה של ריפוי עדיין הופיעו,הרגשתי שאני כבר לא מבינה מה השיקוף הזה אצלי? ייאוש שהופיע, רציתי לטפח אותי , לדבר לילדה שבי יפה, לעבור ניקוי ולהפסיק עם מה שממסך

עכשיו אני שמה לב לריפוי שנעשה, ניקוי שעדיין ממשיך( לא זוכרת מתי בכיתי כל כך הרבה כמו בתקופה הזו) סוף סוף התמסרתי להפסקת עישון, הידיעה שיש לי את הקבוצה כל יום שני לתמיכה מאוד עזר לי, תובנה ענקית שעוזרת לי לצאת מקורבנות ולקחת אחריות על החיים שלי

​

פיתחתי הכלה עצמית ומקום לכאב שלי

הרגשתי שייכות עם הבנות והקבוצה הרגישה לי מקום בטוח לבטא את עצמי

​

ובגדול רואות דרך הייתה לי מרחב נעים שלוקח זמן להבין שמשהו מתרחש, לי בהתחלה היו ספקות, לא הרגשתי שמשהו זז ורק ב2 האחרונים הרגשתי ממש את התזוזה הפנימית

ממליצה