אני זוכרת את הרגע הזה שהבנתי למה אני בלתי נסבלת


אני זוכרת את הרגע הזה שהבנתי

למה אני בלתי נסבלת


למה אני קפוצה


למה הכל מעצבן אותי


למה כל אישה חדשה שנכנסת לטריטוריה שלי

מהווה עבורי איום


השיח הפנימי היה

״היא בלתי נסבלת״

״מה היא רוצה ממנו?״

״למה הוא מדבר איתה?״

״הוא משקר לי״

״אני צריכה לבדוק אם הוא מדבר איתה בוואטסאפ״


האשמתי את כולם

ולא התבוננתי לרגע

על עצמי


וברגע שבן זוגי

שם בפניי את העובדה שהוא סובל

שלא טוב לו

שאני ״שלילית״

שאני סוערת

שאני אש מדי

שהוא מרגיש חנוק

כבול


הבנתי שמשהו לא כשורה


ואתם כבר מכירים את הסיפור

נפרדנו

נסעתי לויפאסנה

לשתיקה

15 יום

להתבונן ולבדוק למה

אני ובן זוגי

שאנחנו אוהבים

מאוד

אבל סובלים

ולא טוב לנו יחד


ובויפאסנה הבנתי

וראיתי


6 שנים לפני הזוגיות הזו

לא הייתי בזוגיות שאימתה אותי באמת עם הדפוסים האלו.

אפשר להגיד גם

שפחות היה אכפת לי לבדוק עם עצמי

היה לי נוח להאשים את העולם

ולהרגיש שאני זו שבסדר

וכל השאר דפוקים


אז מה הבנתי?

מה ראיתי?


שכמעט כל בן זוג שלי

או אהוב שהיה לי

בגד בי

שיקר לי

הסתיר ממני

וזה בכלל לא היה במודעות שלי


אז בעצם זה שהכל מעצבן אותי

זה רק כיסוי לזה שאני מפחדת פחד מוות

מזה שזה יקרה שוב????


היום אני רואה ומתבוננת אחורה על הדפוסים שלי:


כל רצון שלי לדעת,

כל צורך שלי להיות בוודאות,

הוא ויסות רגשי

של אותה חרדה

שיבגדו בי

שישקרו לי


וזה לא משנה

אם בן זוגי ידווח לי מהבוקר עד הלילה

מה הוא עושה ועם מי הוא מדבר

זה רק ירגיע את החרדה לאותו רגע

כמו התמכרות לסיגריה

כמו כסיסת ציפורניים


ויסות לחרדה


ואם אני רוצה לטפל בפחד הזה

אני צריכה להיפגש

עם טליה

של לפני 15 שנים

שבגדו בה לראשונה

שפגעו בה לראשונה


ואולי אפילו עם טליה

של לפני 27 שנים

כשהאהבה שאבא שלה נתן לה

הייתה לא בריאה

ויצרה המון כאב


האהבה הזו

יצרה אצלי אמונה

שאהבה בהכרח מגיעה עם סבל

עם כאב

ועם תחושת נחיתות


כשאני נפגשת עם הילדה הקטנה הזו

אני נותנת לה מילות אהבה

מחבקת אותה

מאפשרת לה להרגיש

שאני אוהבת אותה

אהבה בריאה

מכילה

אינסופית

ללא תנאי


וכך

לאט לאט

הילדה הזו

ואני

מתמזגות

ליישות אחת


שיש בה ביטחון

שיש בה אהבה

שיש בה תחושת ערך

שיש בה אמונה


ושיש בה יכולת ורצון

להיות

בזוגיות

בריאה

🤍

64 views0 comments